גילוי המורה כעמדה בעולם
- הצוות -
הצוות החינוכי הוא הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על איכותה של כל סביבה חינוכית. לכן, אני מאמין שאם נדאג למורים, הילדים יהיו בסדר. מקצוע ההוראה הוא תובעני, שוחק אך כזה שמזמן לבוחר בו הזדמנות למסע אישי, מקצועי וחברתי. אני שואף למתג מחדש את מקצוע ההוראה ולהשיבו למקומו הראוי – כתנאי הכרחי לחברה בריאה וחפצת חיים, הן בעיני העוסקים בו והן בעיני הנהנים ממנו.
נושאי המפגשים כוללים עיסוק בדמות המורה ומימוש התפקיד במרחבי העבודה השונים. ננסה לענות על שאלות כמו למה שילד יקשיב לך, מהו שיעור מעורר מעורבות, מהי משימה התפתחותית של ילד ומהו המרכיב הסודי של עבודת ההוראה. נעמיק בדיאלוג מיטבי עם ילדים והורים ואיך מבססים אמפתיה כשפה בית ספרית.
הוראה עוסקת בלמידה, אקדמית, רגשית וחברתית, לכן נעסוק במפגשים בדרכי הוראה-למידה מבוססי נוירופדגוגיה, חינוך בעולם משתנה חסר וודאות וחינוך מבוסס מיומנויות.
כל מפגש הוא הזמנה למסע של גילוי. גילוי המורה כעמדה בעולם.
- מנהלות ומנהלים -
כמי שהייתה לו הזכות לנהל שני בתי ספר וכמי שליווה ומלווה עשרות מנהלות ומנהלים, אני רואה בניהול חינוכי פרופסיה בפני עצמה המשלבת יכולות מנהיגות, יזמות, אינטיליגנציה רגשית, ליווי אנשים וצוות ותפקוד בתנאי לחץ ואי וודאות. לכן יצרתי מפגשים ייחודיים למנהלות ומנהלים הנוגעים בהיבטים השונים של עבודת הניהול. המפגשים עוסקים בנושאים כמו המנהל כמנטור וניהול רגשי, פיתוח והובלת שינוי במסגרת החינוכית , בית ספר כחממה יזמית ועוד.
למידה היא שילוב הכרחי בין חוויה, ידע והשראה. לכן כל המפגשים הן לצוותים והן למנהלות.ים, מציעים תמהיל עדין של פתיחת צוהר באמצעות השראה, הזמנה לחוויה רלוונטית והתנסות בכלים פרקטיים שניתן ליישם "מחר בבוקר".
ליווי מוסדות חינוך
- ליווי מנהלות ומנהלים -
ניהול מוסד חינוכי נע בין שני דימויים, "שומר החלום" – מי שמחזיק, שומר ומקדם את הלמה הבית ספרי, את הסיפור שהמוסד החינוכי מספר, ולצד זה ניהול הוא גם "אומנות האיך", היכולת לממש מדיניות, להגיב וליזום מהלכים אופרטיביים בשטח ולהפוך את אומנות האיך לחלק משמירה על החלום.
היכולת לנוע בין הלמה והאיך קובעת במידה רבה את מידת ההצלחה בתפקיד.
זו משימה שיש בה בדידות רבה, בדידותו של המנהל, היא מחייבת סל של כלים ומיומנויות אך לעיתים היא מחייבת עין נוספת, אוזן קשבת ומקור נוסף של חשיבה, ייעוץ וליווי.
תהליכי הליווי של מנהלות ומנהלים הם מהחשובים בדרכי המקצועית, אני רואה בהם מימוש של הניסיון שצברתי כאיש לחינוך וכמנטור ואני ניגש אליהם בחרדת קודש. תהליך הליווי, הן בתכניו והן בצורתו נתפר למידותיו.ה של המנהל.ת ומציע שילוב של הזווית האישית בניהול, הארגונית והפדגוגית.
מנהל.ת זקוק לפינה בה יוכל להניח רגע לכובד האחריות ולהתפנות להתבוננות, לחשיבה, לתכנון וקבלת החלטות ממעוף הציפור ולא רק מגובה הכיסא בכיתה. התהליך כולל הכרות עם כלים ייחודיים שפותחו במהלך שנותיי כמנהל וכמלווה, כמו מעגל ההחלטות, מודל מברי"ק, מודל אי של וודאות, מודל לדייק את המטרה לשבור את האמצעי, מעגלי 1-10 ועוד.
- יעוץ וליווי בתהליכי שינוי -
שינוי ארגוני הוא תהליך מורכב בכל ארגון אך נדמה שייחודיות הארגון החינוכי הופכת תהליכי שינוי בעולם החינוך למורכבים עוד יותר. העובדה שמנהלות ומנהלים אינם אדונים לעצמם, שהם נמצאים במקרים רבים בין צרכים ומאפייני צוות לבין דרישות מערכתיות ולחץ מהורים, מחייבים לדייק מענה למספר רב של שחקנים, בעלי רצונות סותרים לעיתים. לכן יצרתי מודל ששואב את השראתו מעולמות היזמות והייעוץ הארגוני - מודל מבר״יק.
מודל מברי״ק נולד מתוך צורך לייצר כלי פשוט וגנרי לכל תהליך של שינוי/יוזמה הוא מורכב מחמישה שלבים המהווים אבני דרך בתהליך השינוי. לכל שלב בכלים הרלוונטיים לא אך הוא מזמן את המשתמש להביא לתוך התהליך כלים משלו וכל עוד מבנה התהליך נשמר. יש לשים לב שהתהליך הוא ספיראלי במכוון – תהליך שינוי אינו מסתיים ונמצא בתנועה מתמדת.
מיפוי
כל תהליך שינוי מתחיל ממיפוי צרכים. הוא מאפשר התבוננות ממעוף הציפור על התחומים השונים עליהם נבקש להתבונן ולייצר במהירות יחסית תמונת מצב ראשונית ממנה נוכל לזקק צורך.
בחירה
לאחר שמיפינו את המרחבים השונים, ניגש להחלטה הראשונה שעלינו לקבל- מאיפה מתחילים.
אנחנו מוצפים במקרים רבים בשלל צרכים, קשיים ומאוויים וזקוקים לכלי שיאפשר לנו החלטה מושכלת שיסייע לנו לבחור איך לתכנן את תהליך השינוי, מה כדאי לשנות קודם ועם מה כדאי להמתין. לשם כך פותח "מד היעילות" בו נשתמש בשלב הבחירה של התהליך.
רעיון
לאחר שבחרנו את המרחב ממנו נרצה להתחיל את תהליך השינוי אנחנו מתחילים בחיפוש אחר רעיון-תוכן השינוי. זהו השלב היצירתי בתהליך בו נשתמש בחשיבה יצירתית וסיעור מוחות כדי להעלות רעיונות שונים לפתרון הבעייה שזיהינו. בעולם היזמי נקרא שלב זה ideation. הכלל המרכזי שלאורו נפעל בשלב זה יהיה ״אינך יכול לפתור בעייה עם אותה מחשבה שיצרה אותה״. תפקידה של חשיבה יצירתית לאפשר לנו יציאה מתבניות ודפוסי חשיבה ולאפשר לנו להתבונן אחרת על הבעייה והפתרונות האפשריים.
יישום
שלב היישום לוקח את הרעיון שבחרנו ומתרגם אותו לשפת המעשה. סופו של שלב זה בתכנית עבודה ברורה שהליכה באבני הדרך שלה בהכרח תביא לתוצאה הרצויה.
תוכניות עבודה טובה עונה על מספר קריטריונים :
- ניתנת ליישום מיידי מעוגן בסדירויות
- מגדירה בצורה בהירה מי עושה מה
- מעוגנת בתאריכים לביצוע
- מגדירה מדדי הצלחה
- מאפשרת תהליך רפלקטיבי
רפלקציה
רפלקציה היא סופו ותחילתו של כל תהליך. בלעדיה נתקשה לייצר תהליך ספיראלי של שינוי ולא נדע איך ולאן לכוון את משאבי השינוי.
- פיתוח תוכניות וכלים חינוכיים -
תוכנית חינוכית היא זרוע ביצועית של רעיון, היא האמצעי להמשגת מטרה פדגוגית והיא הכרחית לניהול מושכל של כל תהליך חינוכי, בן אם הוא דידקטי בתחומי דעת ובן אם הוא ארגוני. או רחב יותר. היכולת לקחת רעיון ולהפוך אותו לתוכנית עבודה ישימה הוא שלב מהותי בכל תהליך. ככזה הוא צריך להיות מדויק, נגיש ומשלב רציונל ברור, אפיון צרכים ותוכן סדור וקוהרנטי. כתיבת תוכנית חינוכית היא מיומנות כמוה גם פיתוח כלים חינוכיים פרקטים ורלוונטיים.
במהלך שנותיי בעולם החינוך כתבתי מספר רב של תוכניות חינוכיות ממודלים בית ספריים, דרך תוכניות מנהיגות חינוכית בארץ ובקהילות ישראליות בתפוצות ( בשיתוף מכון קהילות ),יזמות בעולם החינוך, עשייה חינוכית בתנאים של אי וודאות והשתלמויות מורים בנושאים שונים. הייתי חלק מצוות פיתוח של תכנית מקיפה לצוותים חינוכיים בגיל הרך ( בהובלת ד"ר הדס ברודי שרודר מברנקו וייס ) וצוות פיתוח של תוכנית "פורצי דרך" של ברנקו וייס לתהליכי שינוי בבתי ספר ( גם כן בהובלת ד"ר ברודי שרודר ) .
בחלק מפיתוח התוכניות ובנוסף להן יצרתי כלים חינוכיים לשימוש יומיומי הן של צוותי הוראה והן של צוותי ניהול, פיתוח הכלים נולד מתוך השטח הן מתפקידי כמורה וכמנהל והן כמלווה מוסדות חינוך.
כתיבת תוכנית היא כמו מציאת פתרון לתעלומה מציאת הפתרון והפיכתו לנוכח בעולם הם תהליך מרתק, מאתגר ובעיקר-מספק.